#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לדעת רב מח' ר""ש ורבנן בג' חצרות היא אם האמצעית מותרת בב' החיצונות, אך גם לרבנן החיצונות מותרות באמצעית. ושמואל אמר אף זו דברי ר""ש, אבל לחכמים כולם אסורות.<p></p><p dir=""rtl"">מה באו""ד שמואל, ואיך א""ש עם המשנה דאמרינן דהיא מותרת, ומהו דאמרינן דאזדא שמואל לטעמיה בהא דמבוי שבין ב' חצרות החיצונה אסורה בשניהם (ב""פ ברש""י).</p>"	לל&quot;ק שמואל מודה לרב דר&quot;ש שרי לגמרי, ומה שאמר הוא דאף תשמיש החיצונות באמצעית אינו אלא לר&quot;ש, כמו תשמיש האמצעית בחיצונות. ואז א&quot;ש מתני' דלר&quot;ש האמצעית מותרת.</p><p dir='rtl'>לל&quot;ב שמואל ס&quot;ל דר&quot;ש נמי לא שרי אלא חיצונות בפנימית. והא דתנן אמצעית מותרת היינו רק לעצמה. [ומה שאמר שמואל אף, היינו אף ר&quot;ש המקל אוסר בזו].</p><p dir='rtl'>ואמר רש&quot;י דהא דאמרינן דאזדא שמואל לטעמיה לא א&quot;ש לפי' קמא, דאז לא יתקיימו דברי שמואל במבואות אלא כרבנן, ולרבנן הא רב נמי מודה דהיא אסורה בשניהם.</p><p dir='rtl'>וע&quot;כ דשמואל כר&quot;ש, דהלכה כמקל בעירוב. ובזה אמרו דלטעמיה דר&quot;ש גם הוא אוסר את הפנימית בחיצונות.	<br/>עירובין דף מט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין חצר שבין ב' מבואות, בעירבה עם שניהם, ועם אחד, ובלא עירבה, פרט רגילה ואינה רגילה ?	עירבה - אסורה עם שניהם.</p><p dir='rtl'>לא עירבה - אוסרת את שניהם, כשהיא רגילה בשניהם. רגילה באחד אוסרת רק אותו. ואם עירב אותו שרגילה לעצמו, והשני לא עירב, כופין על מידת סדום שילכו בשני.</p><p dir='rtl'>עירבה עם אחד, השני מותר.	<br/>עירובין דף מט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין המקפיד על עירובו ?</p><p dir='rtl'>והחולק את עירובו בב' כלים (פרט האופנים) או בב' בתים ?</p><p dir='rtl'>ומ&quot;ט בית שמערבים בו א&quot;צ ליתן עירוב ?	מקפיד - מח' אמוראים אי עירובו עירוב.</p><p dir='rtl'>בב' כלים, מח' ב&quot;ש וב&quot;ה, ולב&quot;ה מהני. ואמר שמואל דכ&quot;ז כשאין מקום בכלי, אבל בחולק בדווקא, לכו&quot;ע אינו עירוב.</p><p dir='rtl'>ובב' בתים אמרו בגמ' לעיל דל&quot;מ.</p><p dir='rtl'>ובית שמערבים בו לס&quot;ד משום דיש בו פת, והו&quot;ל כב' כלים, ומקשינן דלא א&quot;ש עם שמואל דהחולק בב' כלים ל&quot;מ. והסיקו דהוא משום דכולהו הכא דיירי, ואף כשאין בבית זה פת אחרת כלל.	<br/>עירובין דף מט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה טעם עירוב (2) ? ומאי נפק&quot;מ ?</p><p dir='rtl'>ומדוע חמשה שעירבו המערבים עם מקו&quot;א א&quot;צ שכל אחד יתן ?	לשמואל משום קניין. [ולא במעה שאינה מצויה בע&quot;ש, ואם יערבו בה יסברו שהיא עיקר ויבטל עירוב].</p><p dir='rtl'>לרבה משום דירה.</p><p dir='rtl'>נפק&quot;מ לערב בכלי דמהני למ&quot;ד קניין.</p><p dir='rtl'>ונפק&quot;מ לקטן או פחות&nbsp;&nbsp;משו&quot;פ, דמהני למ&quot;ד משום דירה.</p><p dir='rtl'>ובמוליכין למקום אחר מהני מטעם שליחות.	<br/>עירובין דף מט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הא דתנן במתני' דמי שהיה מכיר אילן, דל&quot;מ אלא באומר שביתתי בעיקרו, אבל באמר שביתתי תחתיו לא אמר כלום, מאי לא אמר כלום ? (יש ב&quot;פ ברש&quot;י).	"לרב דאינו יכול לילך כלל לתחתית האילן.<p></p><p dir=""rtl"">לשמואל, דהוי ספק היכן במקום האילן קנה שביתה, ונעשה חמר גמל.</p><p dir=""rtl"">[ורש""י הביא פי' דספק אם קנה באילן או לא קנה כלל, וחמר גמל מב' המקומות. אך רש""י הקשה על פי' זה].</p>"	<br/>עירובין דף מט		
